top of page

ארכיון - חשמל 2017 Archive - Electricity

 

מושב TPM 2

בקרה תעשייתית - Industrial Control

 

Thursday | 9.11.2017 | 14:00

TPM 2.1

שדרוג מערך ההגנות ביחידה 3 מחז"מ אלון תבור

Doron Oved

IEC

Israel

Education
2015- Ariel University - M.Sc. Electrical & Electronic Engineering

In the final stages of writing the thesis
Thesis subject: The Effect of Variable Frequency Spectrum on the Results of Tanδ Test at High Voltage Motors

 

2005-2009 Ariel University
B.Sc. Electrical & Electronic Engineering

 

Professional Experience and Skills
An expert, specializes in the maintenance, commissioning and upgrading of generator, transformers & motor protection

 

(2010 – today) Head of electricity Section at in gas turbine unit, Northern Region

 

A member of a team in charge of 9 gas turbine units frame 9E & 9F, Engaging in the maintenance, troubleshooting and Development of these units (these days)

תקציר

מחברים: מהנדס דאלי ארז, מהנדס עובד דורון.

​

פרטי המציג: מהנדס עובד דורון, תח"כ טורבינות גז – אגף הייצור – חברת החשמל לישראל.

​

הפרויקט בוצע ביחידה מתוצרת חברת G.E בהספק של 250MW אשר הוכנסה לפעולה בשנת 2003. ביחידות יצור ישנו ציוד עיקרי כגון גנראטור ושנאים. על ציוד זה נדרש להגן בצורה מיטבית. ביחידה הותקנו הגנות מיושנות משנות ה-90.

​

עקב פעולות שווא של הגנות הגנראטור בתחנות תאומות ולקחים מתקלות שמצריכות תוספת פונקציות הגנה הוחלט על ביצוע שדרוג למערכת הגנות ביחידה.

​

היבטים נוספים שהביאו לביצוע הפרויקט:

  • יצירת אחידות.

  • חיבור ההגנות למערכת איסוף מידע.

  • יכולת ניתוח הפרעות.

  • קיצור זמני תחזוקה.

  • הגדלת אמינות.

  • התחברות פשוטה עם ציוד סימולציה.

  • תכנון המאפשר חיבור ציוד עתידי(רשם הפרעות, חישובי נצילות וכו`)

​

פרויקט של שחלוף מערכת הגנות הוא מהמורכבים והמסובכים בתחום חשמל זרם חזק ודורש תכנון מוקדם של העבודה, תאום בין מספר גורמים וביצוע עבודות מקדימות כגון: הזמנת ציוד, הכנת קבצי כוונון כולל קונפיגורציה לפי לקחים מתחנות מקבילות ובדיקת הממסרים על השולחן, תכנון ניתוק המערכות הקימות והאינטגרציה של המערכות החדשות עם התצורה הקיימת, הכנת שרטוטים חדשים וזאת על מנת לעמוד בלוח זמנים מקוצר של 29 ימים נטו.

​

העבודה עצמה כוללת תכנון מחודש של ארון הגנות , פרוק ממסרים מכאניים ואלקטרוניים, פרוק החיווט הקיים, שדרוג סרגלי הזרם, המתח והפיקוד לסרגלים נתיקים, התקנת ממסרים דיגיטאליים מתקדמים הכוללים את כל הפונקציות הקימות ופונקציות נוספות לכל מתקן בממסר אחד.

​

חיווט חדש של הממסרים החדשים תוך אינטגרציה עם המעגלים הקיימים / מערכות הבקרה , ביצוע בדיקות מקיפות לחיווט "על יבש ועל חי", ולבסוף בדיקות דינאמיות תוך כדי ביצוע קצרים על מנת לוודא יציבות הגנות כגון הגנות דיפרנציאליות ועוד.

​

סה"כ הותקנו 4 ממסרים תוצרת G.E :

  • G60 SYS A GENRATOR PROTECTION 

  • G60 SYS B GENRATOR BACKUP PROTECTION

  • T60 -1 UMT MAIN TRANSFORMER PROTECTION

  • T60 -2 UAT AUX TRANSFORMER PROTECTION

 

בכנס אציג:

  • הטריגר לביצוע הפרויקט.

  • היקף ומהות עבודות התכנון המקדים.

  • הצגת שרטוטים עיקריים.

  • היקף ומהות עבודות השדרוג.

  • תיאור הבדיקות לאחר התקנה בשטח.

  • תיאור הבדיקות הדינאמיות .

  • סיכום ולקחים.

TPM 2.2

בקרי התהליך דור 4.0 – גמישות, פתיחות ואבטחה

Avner Barak

Schneider Electric Israel

Avner Barak - Marketing director – Schneider electric Israel

​

Avner is an experienced Marketing Director with a demonstrated history of working in the control and electrical industry. Strong marketing professional skilled in Sales, International Business, SCADA, Sales Management, and Strategic Partnerships.

​

Over the last 7 years Avner was managing the Automation and control division of Schneider Electric in Israel.

​

Before that Avner was fulfilling version positions in Unitronics starting as an application engineer moving to managing the technical support department and responsible for technical and commercial training of the distribution channel around the world.

תקציר

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בתחום המחשוב והתקשורת, דוחפת את יצרני ציוד הבקרה התעשייתית להשקיע מאמצים כבירים בפיתוח יכולות תקשורת ואבטחה מתקדמות המשובצות בחומרת הבקרים. דבר זה מתאפשר עקב יכולות העיבוד, הזיכרון והתקשורת אשר השתפרו משמעותית בשנים האחרונות. בקרי התהליך הקיימים כיום משמשים כ"מרכז תקשורת ובקרה" מלא המתווך בין שכבת ה SCADA במפעל וכלה בבקרת מכשור הקצה וזאת ללא צורך בציוד מיתוג מיוחד. ברם, הקונפליקט בין הצורך ליישם סביבת בקרה מתקדמת הנסמכת על תשתית תקשורת מהירה ובקרים מתקדמים, לבין הצורך לשמור על סביבת הייצור מבודדת ככל האפשר מפגיעויות מהווה שיקול מרכזי בתכנון מערכות הבקרה התעשייתיות בעידן החדש. לשם כך יצרני הבקרים הטמיעו שכבות תקשורת בעלות יכולות מתקדמות אשר מובנות כחלק מהבקרים וזאת ללא צורך ברכיבים חיצוניים, כך שהבקר מנהל באופן רציף את התקשורת עימו ובמקביל משמש כמתווך בין מערכות המחשוב ורכיבי הבקרה ברצפת הייצור. מעבר לכך הסתמכות על תשתית ה ETHERNET המפעלית הובילה לפיתוח בקרים אשר תשתית התקשורת (BACKBONE) הינה מבוססת Ethernet במהירויות גבוהות. דבר זה מסייע לדגימת I\O מהירה ביותר, במקביל סביבות פיתוח הבקרים כיום מאובטחות יותר וציוד התקשורת הייחודי לעולם זה מתקשר ומנוהל דרך פלטפורמה אחודה בסביבת ציוד הבקרה. ההפרדה אשר הייתה קיימת בין חומרת הבקרה והתקשורת התעשייתית ביכולות השליטה, הניטור והבקרה הנפרדים, נעלמת ומפנה מקום מרכזי לסביבות פיתוח מתקדמות בהם הבקרה והתקשורת מנוהלים יחדיו. ברם, סביבת עבודה זו חולקת לעתים תשתית תקשורת זהה לסביבה המשרדית, דבר המציב אתגרים רבים לממוני התקשורת, אבטחת המידע ואף למהנדסי הבקרה והייצור. הבשורה הטובה היא ששימוש בציוד אשר נבדק והוכר לפי תקני אבטחה בינ"ל, במקביל ליישום כללי הפרדת רשתות וניהול בסיסיים בתחום התקשורת והבקרה התעשייתית, יכולים לשפר משמעותית את אמינות, שרידות, תפקוד ואבטחת מערכת הבקרה. בהרצאה אסקור כיצד מומלץ לגשת תכנון מערכת בקרה חדשה או הסבה של מערכת בקרה קיימת, עם דגש על יישום ארכיטקטורה הכוללת מאפייני בקרה, תקשורת ואבטחה (אפילו בסיסיים בשלב הראשוני). אסקור את השימוש בציוד הבקרה ותקשורת המתקדם כיום ואת יכולות הניטור רציף של התקשורת תוך אינטראקציה עם מרכיבי הבקרה השונים. הקפדה על כללים בסיסיים בתכנון ובחירת ציוד בקרה ותקשורת תעשייתית הכולל מאפייני אבטחה מתקדמים, הינם המפתח למערכת בקרה יציבה, אמינה, ובטוחה יותר.

TAM 2.3

Milestones for Planning and Deploying an Energy Management System

Abstract

The digital approach has become an integral part of the electrical world, so today we can design fully digitalized Substations/MV panels including digital LV panels and display them in a centralized energy management system which can monitor, control & analyze electrical faults.

​

Milestones for planning, configuring, assembling, deploying and eventually managing the energy system:

​

  1. Planning the Digital substation & MV panels (Hardware & communication network)

  2. Design the LV digital panels

  3. Communication Topology & infrastructure of the MV/LV digital panels (Hardwire or Wireless)

  4. Design & Manage the centralized energy management HMI (Local/Remote, centralized/de-centralized)

​

The digital energy management system concept was developed in a way to make the path from the point of planning to the point of deployment in the easiest possible way for the electrical designer and customer while keeping it also flexible and adaptive for the various panel builders no matter which panel they use.

Meir Shai

ABB Technologies Ltd

Israel

Mr. Meir Shai is a business development specialist with over 10 years’ experience in Automation, Control and Communications projects. Meir handles the technical and commercial aspects of new projects such as: renewable energies, power plants and substations

TPM 2.4

מודרניזציה ושדרוג מערכות בקרה – מהתאוריה למעשה

Tsur Segal

Afcon Control & Automation

Israel

השכלה:

B.sc  בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, 1990.

 ​

נסיון תעסוקתי:

27 שנות ניסיון בתחום הבקרה התעשייתית, בקרת תהליכים בקרת מבנים.

 

במשך השנים ניהל תהליכי מכירה וביצוע של פרויקטי מתח נמוך, אשר עיקרם  אוטומציה, תהליכים , מכונות, המשובצים תקשורת ו- SCADA.

כיום, התמקדות במפעל החכם, קישור מערכות IT עם רצפת הייצור התפעולית, פתרונות סייבר לרשתות OT, IIoT.

 

צור סגל מנהל 55 מהנדסי בקרה ותהליך בחברת אפקון, מן הגדולות במשק בסגמנט של בקרה תעשייתית ומבנים.

תקציר

הקדמה: 

למרות שמערכות בקרה ואוטומציה הופיעו והותקנו בתעשייה ובמכונות בתחילת שנות ה- 70 , חלקם הגדול לא מוחלף לאורך השנים, רק מהסיבה שהבקרים עובדים ומתפקדים בקווי הייצור.

​

בקרים וותיקים בתעשייה ובמכונות הייצור מהווים סיכון, ויכולים בכל עת להיכנס למצב של תקלה.

​

הסיכון גדול במיוחד מהעובדה שקשה לחזות מתי הם יפסיקו לעבוד: מחר? בעוד שבוע או בעוד חמש שנים מהיום?

​

בכל יום נוסף של הפעלת מוצרי בקרה "וותיקים", עולה הסיכוי לתקלה במכונות ובקווי היצור. ככל שהסיכוי הזה גדל , גדלה בד בבד עלות ההחלפה , עלות הפסקת הייצור וההחלטה לשדרג את הבקר נהפכת לכורח המציאות במקום שתהייה חלק ממכלול האסטרטגיות של המפעל.

​

תוכן ההרצאה: 

בחלק הראשון של ההרצאה אתמקד בנושא "חישוב ה- ROI לשדרוג מערכות בקרה".

​

מאחר ובסופו של יום מודדים כל השקעה תחת מדד הריווחיות, אזי ההסבר הנדרש כיום עבור ההנהלה לשדרוגים שכאלה צריך להיות הרבה יותר טוב.

​

אין ספק שהתפתחות הטכנולוגיה במיוחד בתהליכי זמן אמת בתעשייה, אנליטיקה של הנתונים, ממשקי ה- IIoT המתפתחים מובילים לכך שנוכל בעתיד הקרוב לחשב בקלות יתרה את הריווחיות בקווי היצור ולכן גם נוכל לבצע Benchmark והשוואות בין משמרות , קווי יצור ומפעלים דומים בעולם.

​

במצגת אפרט בהרחבה כל אחת מהחדשנות אותה ציינתי והתרומה לריווחיות הייצור:

  • חשיבות מדידות זמן-אמת מהמכונות

  • נתונים רבים יותר – עד עולם ה- BIG DATA

  • מוכנות למפעל הדיגיטלי

​

בחלק השני של ההרצאה אציג את היתרונות ללקוח בשדרוג מערך הבקרה והאוטומציה במפעל התעשייתי?

​

לקוחות רבים מדווחים כי שדרוג של מערכות בקרה ואטומציה מחזירות עצמן תוך שנתיים.

​

לאחר החזר ההשקעה, המערכות החדשות תורמות בצורה ישירה ומשפרות את הריווחיות התפעולית, מקצרות את שעות העבודה המושקעות באוטומציה ומתממשקות בצורה טבעית למערכות צד שלישי ולעולם ה- IIoT.

​

במצגת אפרט את היתרונות שהבקרים המשודרגים מייצרים ללקוח:

  • שיפור הריווחיות התפעולית

  • שיפור זמינות

  • שיפור היישומים והממשקים במפעל

  • מחיר העבודה

  • מוכנות לעולם ה- IIoT

​

בחלק האחרון של המצגת אתמקד ב"מודרניזציה ושדרוגים – מהתאוריה למעשה"

​

אציג שיטות וכלי עבודה ליישום תהליכי מודרניזציה ושידרוגים בדוקים תוך כדי סקר סיכונים מובנה, המאפשר הורדת סיכוני השדרוג והכנת פקודות עבודה לכל אירוע.

המצגת מבוססת על ניסיון נצבר של שנים בתחומי התעשייה והמכונות ומציג גישה עיניינית ובטוחה ללקוח מכל היבט.

TPM 2.5

RWPT טעינה אלחוטית של רכבים חשמליים על ידי שימוש בשיטת

Erez Beer

NRCN

Israel

השכלה:

B.sc בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, המכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, 2008.

מגיסטר ביחידה להנדסת אנרגיה, אוניברסיטת בן גוריון, 2017.

​

נסיון תעסוקתי:

אוקטובר 2008 ועד עכשיו: תחום פיתוח מערכות הספק, קרייה למחקר גרעיני נגב.

תקציר

רכבים וכלי תחבורה חשמליים מונעים על ידי שימוש במערך סוללות. נכון להיום, סוללות אלו בעלות יחס נפח (ומשקל) לקיבולת אנרגטית נמוך באופן יחסי, דבר המביא את הצורך להטענה או החלפה של בנק הסוללות במהלך הנסיעה.

​

בימים אלו מפתחים את הטכנולוגיה לטעינה אלחוטית של כלי תחבורה חשמליים אשר עשויה לפתור באופן חלקי את הבעיה. המערכת מתבססת על שיטת ה- RWPT המשתמשת בעיקרון הצימוד החזק המתפתח בין סלילים בתדר התהודה (רזוננס). שיטה זו מנוצלת כבר היום עבור הטענה בהספקים נמוכים ובמרחקים קצרים (מ"מ בודדים) בין תחנת טעינה למכשירי הסמארטפונים. טעינה של רכבים חשמליים מאתגרת יותר את הטכנולוגיה כיוון והיא דורשת הגדלה בטווח הטעינה (כמה עשרות ס"מ), הגדלה משמעותית בהספק החשמלי (עשרות קילו וואטים), מערכת בקרה חכמה המאפשרת לעקוב אחר דרישות העומס המשתנות ולשמור על נקודת עבודה מיטבית, כל זאת תוך שמירה על נצילות גבוהה טיפוסית (כ- 90%).

​

באמצעות טכנולוגית ה-RWPT ניתן יהיה להטעין את הסוללות ברכב בזמן קצר יותר וזאת עקב היכולת להעביר אנרגיה גדולה יותר מזו לה מסוגלת מערכת טעינה סטנדרטית. תהליך הטעינה לא יזדקק עוד לכבלים ופלאגים וטעינת הרכבים תתבצע בחניות הפרטיות והציבוריות די בקלות. אוטובוסים חשמליים חסכוניים במשקל קל יוכלו לחדש את מלאי האנרגיה הדרוש בזמן עצירה בתחנות העצירה.

​

בימים אלו, קבוצות מחקר ברחבי העולם עוסקות למטרה זו ממש ומעניין יהיה לעקוב אחר התוצאות אשר אלו יביאו. בהרצאה זו, אשתף את חברי למקצוע בעקרונות העברת אנרגיה באופן אלחוטי הפועלת בשיטת התהודה. אציג דוגמאות של יישומים אשר נבנו ומשמשים היום כאבי טיפוס לבחינה והערכה במספר אוניברסיטאות בעולם וכן מספר יישומים עתידיים הצפויים בתחום זה.

bottom of page